היסטוריה של בד רשת

בד רשת הוא חומר מחסום המיוצר מחוטים מחוברים.ניתן ליצור גדילים אלה מסיבים, ממתכת או כל חומר גמיש.החוטים המחוברים של הרשת מייצרים רשת דמוית רשת שיש לה שימושים ויישומים רבים ושונים.בד רשת יכול להיות עמיד מאוד, חזק וגמיש.הם ידועים, ונפוצים בשימוש בתרחישים שבהם נוזל, אוויר וחלקיקים עדינים זקוקים לחדירות.

בד רשת מיוצר לרוב מפלדת אל חלד, נחושת, ברונזה, פוליאסטר (או ניילון) ופוליפרופילן.כאשר הסיבים שזורים יחד, הם יוצרים גימור גמיש מאוד, מסוג רשת, בעל מגוון עצום של שימושים סופיים.ניתן להשתמש בו בכל כך הרבה תעשיות, כולל: תעשיית המזון;תעשיית שפכים (הפרדת פסולת ובוץ ממים);תעשיית היגיינה וסניטריים;תעשיית התרופות;התעשייה הרפואית (תומכת באיברים ורקמות פנימיות);תעשיית הנייר;ותעשיית התחבורה.

בד רשת יכול להגיע בגדלים רבים ושונים, והם ממוספרים בבירור להבנה.לדוגמה, מסך 4 mesh מציין שיש 4 "ריבועים" על פני אינץ' ליניארי אחד של המסך.מסך של 100 mesh פשוט מציין שיש 100 פתחים על פני אינץ' ליניארי אחד, וכן הלאה.כדי לקבוע את גודל הרשת, ספור את מספר השורות של ריבועי רשת בתוך אותו רווח ליניארי שנמדד אינץ' אחד.זה יספק את גודל הרשת, והוא מספר הפתחים לאינץ'.לפעמים, גודל הרשת יכול להיות מפורט כ-18×16, מה שמגדיר שיש 18 חורים לרוחב ו-16 שורות של פתחים למטה בתוך כל ריבוע של 1 אינץ'.

גודל חלקיקי בד רשת, לעומת זאת, הוא אינדיקציה לאיזה גודל של חומר יכול לחדור ולעבור דרך מסך הרשת.לדוגמה, אבקה בעלת 6 רשתות מכילה חלקיקים שיכולים לעבור דרך מסך 6 רשתות.

ניתן לאתר את ההיסטוריה של בד הרשת עד לשנת 1888, כאשר בעל טחנה בריטי נשא בתוצר את הרעיון של חומר נקי ונושם שיכול לעמוד בשינויי טמפרטורה.מכיוון שהחוטים סרוגים או שזורים יחד, ועם הרווחים הפתוחים בין גדילי החוט, זהו חומר נהדר ללבוש ואופנה, והוא שימש במוצרים מוגמרים כמו שמלות, עטיפות, כפפות וצעיפים במהלך המאה האחרונה.כשהוא רטוב או יבש, לחומר יש ערכי חיתוך מעולים (מה שפשוט אומר שהצבעים לא ישפשפו).גם רשת קלה מאוד לתפירה.